פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו נ' כתר פלסטיק בעמ

פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח , במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכוש מקיף למבוטחה כפיצוי על נזקים שנגמרו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב רכב (מלגזה ) בבעלות הנתבעת נהוג בידי עובד מטעמה .

על פי כתב התביעה נטען כי ביום 16/11/08 סמוך לשעה 9:00 בבוקר נהג המבוטח ברכבו סמוך למפעל הנתבעת בכרמיאל כשלפתע ותוך כדי נסיעה הגיע הרכב של הנתבעת בנסיעה לאחור חסרת זהירות וללא מכוון מצידו הימני של הכביש תוך שהוא פוגע ברכב המבוטח וגורם לו נזק.

הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענות הכחשה כלליות, ובמרכז טענותיה כי היא לא יודעת על האירוע דבר, כי לא נמסרה לה הודעה על התאונה וכי אינה יודעת באיזה נהג מדובר .

מאוחר יותר הוגש כתב הגנה ובו טענות לגופו של ענין. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה המתוקן כי מבוטח התובעת ,נהג את רכבו בשטח תפעולה שבמחסן כתר בסמוך למפעל כתר בכרמיאל. באותה שעה עסק הנהג מטעמה על המלגזה שבבעלותה בהעמסת משטחים אל גב משאית שעמדה בסמוך בזהירות תוך כדי נסיעה איטית ומבוקרת, אך לא היה באפשרותו למנוע את התאונה בשל מעשיו של מבוטח התובעת.

מחומר העדויות עולה כי נהג הנתבעת עסק בהעמסת משטחים על גב משאית שעמדה בסמוך . תוך כדי כך הוא היה נוהג את המלגזה אל ערימה של משטחים, משחיל את מזלג המלגזה מתחת למשטחים מרים אותם, נוסע לאחור, מתיישר עם הפנים לכיוון גב המשאית ומוריד שם את המשטחים ..

המשטחים סודרו בשורות שביניהן נעה המלגזה, שורות אלו הסתיימו בשטח מתוך המחסן בו נסעו כלי רכב של המפעל

למעשה שם נסע מבוטח התובעת.

הנתבעת טוענת כי במקום בו נסע מבוטח התובעת אסור באיסור מוחלט לכלי רכב כל שהם שאינם עובדים במתחם להיכנס אליו, כולל מבוטח התובעת, ועל כן הופעתו של מבוטח התובעת במקום לא היתה צפויה על ידי נהג הנתבעת, וכי למעשה מבוטח התובעת הכניס את עצמו למקום מסוכן על דעת עצמו .

התובעת באמצעות עד התביעה טוענת שאין הדבר כך, וכי עד התביעה למעשה יוצא ובא אל השטח בו אירעה התאונה כדבר שבשגרה, ונהג הנתבעת ידע זאת והיה עליו לצפות כי בשטח המיועד לנסיעה בין שורות המשטחים, ייסעו כלי רכב והיה עליו להיות יותר זהיר .

בסיום שמיעת העדים, נדחה הדיון להגשת סיכומים ומתן פסק דין .

התובעת הגישה סיכומים בתיק, הנתבעת לא הגישה . דינה של הנתבעת בהתאם לתקנה 160 לתקנות סדר הדן האזרחי , כדין בעל דין שלא התייצב לדיון .

מכוח תקנה 157 (2)

(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר;

אם כי ניתן לתת פסק דין כנגד הנתבעת, על פי תקנה 157 (2) , אך מצאתי לנכון לנמק את פסק הדין כדלקמן .

הנקודה היחידה בהגנתה של הנתבעת הראויה לדיון היא הטענה כי מבוטח התובעת נכנס לשטח שהכניסה בו למי שאינו עובד במקום אסורה. כי מבוטח התובעת ידע זאת, וכי למעשה כניסתו לשם לא היתה צפויה ע"י הנהג מטעם הנתבעת. מעבר לכך למעשה אין לנתבעת כל הגנה שכן אין מחלוקת כי הנהג מטעמה נהג במלגזה עמוסה במשטחים , נסע לאחור, ופגע ברכב מבוטח התובעת.

האם הטענה של הנתבעת הוכחה , ומה משקלה של הטענה כי הכניסה לזרים אסורה במקום.

עד התביעה נשאל בחקירה נגדית

"ש- אמרת שמדובר בשטח שמעמיסים ציודים, שטח שנופלים בו דברים , הכרת את השטח

ת- כן הכרתי את השטח מדובר בשטח תפעולי